החלטה בתיק בש"פ 6999/04

            בפניי ערר על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת ג' דה-ליאו לוי), מיום 22.7.04, שניתנה בתיק ב"ש 2565/04 (תיק עיקרי ת"פ 1111/04), ואשר על-פיה נתקבלה בקשת המדינה לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

            כנגד העורר הוגש לבית-המשפט המחוזי בנצרת, כתב אישום המייחס לו עבירות בנשק (רכישה, החזקה ונשיאה) לפי סעיף 144(א) רישא וסיפא ו (ב) רישא וסיפא לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: החוק); תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ונסיון לתקיפת שוטר לפי סעיף 274(1) לחוק.

            על-פי הנטען בכתב האישום, במועד שאינו ידוע למשיבה, אך לכל הפחות כשנתיים עובר להגשת כתב האישום, רכש העורר שלא כדין אקדח, מחסנית וכדורי אקדח (להלן: הנשק), אותו בחן בירי בחורשה המצויה בדרך לעפולה. במהלך חודש יוני 2004 העביר העורר את הנשק לחנות המכולת ביפיע, שברשותו. ביום 15.7.04, בחיפוש שנערך על-ידי המשטרה בחנותו של העורר, נמצא הנשק טעון במגירה בדלפק המכירות. עם ההודעה על מעצרו, תקף העורר את השוטר שביקש לעוצרו ואף ניסה לתקוף את השוטרים האחרים שניסו להשתלט עליו.

            בא-כוח העורר, מיקד את נימוקי הערר כנגד אותו חלק בהחלטת בית-המשפט המחוזי, אשר על פיו, ייעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, מבלי שנבחנה חלופת מעצר בעניינו, ומבלי שנערך איזון ראוי בין זכויות היסוד של העורר לבין חירותו וזאת לאור הסתמכות על פסיקה מרובה של בית-משפט זה.

            גם בפניי, חזר בא-כוח העורר על טיעונו זה, והוסיף, כי עניין הראיות לכאורה שבתיק אינו מוכחש על-ידי העורר, מאידך חזקת המסוכנות, אפילו אם מתקיימת בענייננו, בצירוף הראיות לכאורה, אינה מבטלת את מצוות המחוקק בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), לבדוק האם קיימת חלופת מעצר לגביו.

            לעומתו, טענה באת-כוח המשיבה, כי היא מתנגדת לקבלת הערר מאחר ומדובר בסכסוך חי וקיים בין משפחות במקום מגוריו של העורר, וכי בעדותו במשטרה השיב הוא, כי לא יהסס להשתמש בנשק כאשר ירגיש מאוים.

            לאחר שעיינתי בערר ובנימוקיו ולאחר ששמעתי את טיעוני באי כוח הצדדים, הגעתי למסקנה, כי הערר-בדין יסודו.

חוק המעצרים, אשר נחקק על רקע תפיסות היסוד של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מניח צורך בקיומו של איזון בין ערך חירות הפרט לערך ביטחון הציבור תוך הדגשת הערך הראשון בהפעלת שיקול הדעת השיפוטי. ערך זה מכוון הן את דרך בחינת קיומה של עילת מעצר והן את בירור התאמתה של חלופת מעצר להשגת מטרת המעצר בדרך שתפגע פחות בחירותו האישית של הנאשם. בהפעלת שיקול הדעת כאמור, מתחייבת דרך כלל, בחינה פרטנית של נסיבותיו המיוחדות של הנאשם שעניינו עומד לדיון, ונדרש ביסוס עובדתי קונקרטי הן לקיומה של עילת מעצר והן לעניין החלופה. (ראה בש"פ 2739/02 אנואר צבאח נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3), 926).

בית-משפט זה הביע את דעתו במספר רב של החלטות, כי חומרת העבירה כשלעצמה אינה מצדיקה מעצר עד תום ההליכים וגם כאשר קמה חזקת מסוכנות, העולה מנסיבות המקרה, עדיין חייב בית-המשפט לשקול האם חלופת מעצר עשויה להשיג את מטרת המעצר ואילו המעצר מיועד למנוע סכנה לציבור מהעורר עצמו, להבטיח התייצבותו לדין, למנוע הימלטותו מפניו, ולמנוע שיבוש הליכי משפט (ראו בש"פ 3442/98 מדינת ישראל נ' ישראל מלכא, תק-על 98(2), 1161 ; בש"פ 7200/97 מדינת ישראל נ' מוחי אלדין אבו דריס, תק-על 97(4), 19).

אין ספק, כי גם עבירת החזקת הנשק וגם עבירת תקיפת השוטר (כמו גם הניסיון), המיוחסות לעורר, מולידות עילת מעצר. אולם כפי שכבר אמרתי לעיל, אפילו וקמה לה העילה למעצר, על בית-המשפט לשקול בכל מקרה, גם בעבירות חמורות, אם ניתן להשיג את מטרת המעצר על-ידי שימוש בדרך של חלופתו (ראה בש"פ 4224/99 מדינת ישראל נ' כהן. תק-על 99 (2), 10).

בנסיבות העניין, מאחר ולטענת העורר, הנשק                                                                                                                      הוחזק לצורך הגנה עצמית ומאחר ולא נעשה בו שימוש על-ידי העורר למטרה כלשהי, העובדה שהנשק נמצא במקום עבודתו של העורר, אין בה כשלעצמה עילה להחזיק את העורר במעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו (ראו בש"פ 1834/02 ראיד מטר נ' מדינת ישראל, תק-על 2002(2), 85).

אשר-על-כן, אני מקבל את הערר ומבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי. התיק יוחזר לבית-המשפט המחוזי בנצרת, אשר מתבקש לבחון חלופת מעצר שתוגש אליו על-ידי העורר ולשם קביעת יתר תנאי השחרור לפי שיקול דעתו, אשר יכללו, בין היתר, הפקדת ערבויות כספיות.

המשיב יישאר במעצר עד למתן החלטה, כאמור לעיל, על-ידי בית-המשפט המחוזי.

ניתנה היום י"ז באב תשס"ד (4.8.04).

                                                                                                            ש ו פ ט 

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: